KeyDance.org - למה במסיבת חנוכה בבי"ס של הבן שלי, כל הילדים הלכו דווקא לחדר חושך?
 
למה במסיבת חנוכה בבי"ס של הבן שלי, כל הילדים הלכו דווקא לחדר חושך... ?
 
 
 אז כמו בכל חנוכה,
ערכו בביה"ס של הבן שלי מסיבה
עם כל מיני "תחנות" והפעלות
עם כתובות אש,וכל מה שאפשר עוד להדליק...
 
ומכל הדברים שהיו,
האטרקציה הגדולה
התחנה שהיתה הכי עמוסה
עם תור ארוך By far מכל האחרות
היתה החדר חושך
 
בהתחלה כשראיתי את זה שעשע אותי העניין
שבחג האור הילדים מחפשים את החושך
 ואחר כך התלוצצתי עם אחד האבות
על כך שהאור הוא כבר לא אטרקציה...
 
אבל אז ערוצי הפילוסופיה בתוך הראש שלי
התחילו להתמלא ולזרום לי בכל הכיוונים
 
והבנתי משהו מאוד מיוחד...
קודם כל ,זה נכון
בימינו...האור הוא כבר לא אטרקציה
איפה יש רגע בחיים שלנו שאנחנו נמצאים ללא אור?
אפילו כשהולכים לישון רוב האנשים ישאירו אור קטן איפשהו...
 
וחוצמזה,חשבתי על זה שהחושך הוא לא דבר רע...
הוא הקוטב השני של האור, בלעדיו אין אור
זה שאין אור זה לא דבר רע, תשאלו כל תנשמת
 
בואו נודה בזה...הוצאנו לחושך שם רע...
כי אנחנו לפעמים מפחדים בחושך,
ולא רגילים להשתמש בחושים האחרים שלנו
 ולא סומכים עליהם...
אז החושך מתחבר לנו עם תחושת חוסר בטחון
 
אבל ההיפך הוא הנכון
החושך טהור וזך בדיוק כמו האור
 והוא היה קודם...הוא הרקע להכל...
כשהאור מגיע הוא לא נעלם,
פשוט לא רואים אותו
וכשהאור הולך הוא לא בא, הוא פשוט שם
 
כמו קנבאס ריק של צייר - גדוש בפוטנציאל אינסופי
 
כמו השקט ,שנמצא מתחת לכל הצלילים והרעשים
 זה מה שנשאר אחרי שניקינו הכל
 
ומתוך המקום השקט הזה של החושך
אנחנו יכולים לשים לב לאור הקטן ביותר
וגם יש לו משמעות...
 
וזה בדיוק המקום
שאנחנו רוצים להיות בו בויזואליזציה,
בהקשבה לגוף
 ככה פשוט, ואין הרבה מה להוסיף על זה...
 
לא יכול שלא לספר על חבר יקר שלי
שבצעירותו נכנס למערה עמוקה עמוקה, עם בורות
אי שם בדרום אמריקה
והלך לו הפנס...
הוא מתאר שהיה כל כך חשוך
ששם את כף היד מול העיניים ולא ראה אותה
24 שעות הוא ישב שם...
עד שבא מקומי, עם נר
 
ואותו הנר היה כל כך גדול ומלא משמעות
שאי אפשר לתאר את זה
 
ותחשבו על אותו הנר ,דולק על שולחן,ליד אור הניאונים...
מי ישים לב אליו בכלל...
 
אז כשאנחנו באים מתוך ה"חושך"
אנחנו יכולים לזהות הרבה יותר דברים,פרטים
וגם להעריך את מה שאנחנו מרגישים
 
וכמו שכדי לראות את אור הנר במלוא הדרו ופרטיו
אנחנו צריכים את החושך
כי אנחנו בד"כ מוצפים באור
 
כשאנחנו רוצים להרגיש את הגוף,
בתוך העולם ההקטי שלנו...,
אנחנו רוצים רגע של שקט
שממנו נוכל לצאת למסע
 
אז פשוט נחליט שאנחנו רוצים לעצור לרגע
(הכי מומלץ זה 15 דקות ,או יותר..., ביום)
ננסה לצמצם את הגירויים מבחוץ עד כמה שניתן
נכוון את תשומת הלב פנימה, ונצלול...
עמוק,עד לאולם הדממה
שם נמתין,ונקשיב...
 
ומשם נוכל להרגיש כל זיז בעמוד השדרה
ומשם הגוף יתחיל לתקשר איתנו
ולספר לנו על כל הדברים שמפריעים לו ,מקטן ועד גדול...
 
לכו על זה
ושיהיה חג שמייח
עם חושך קסום, שיאפשר לאור להתקיים וללבלב
 
שלכם,אייל :)
קי דאנס ישראל  054-5535022 דוא"ל. info@keydance.co.il | חפשו אותנו ב-
לייבסיטי - בניית אתרים