KeyDance.org - למה המשפט אני חושב משמע אני קיים לא נכון, בהקשר של הגוף...?
 

למה המשפט " אני חושב משמע אני קיים" הוא לא נכון...?

( בהקשר של הגוף )

 

אחת הסוגיות שאני מתעסק ועובד איתן המון היא המחשבה

המחשבה היא חרב פיפיות, אבל ממש !!

 

מצד אחד ,זה הדבר שמבדיל אותנו מעולם החי -

היכולת לחשוב, לתכנן, להציב מטרות,להגדיר,לנתח

וזה אכן נותן לנו יתרון אדיר

ומאפשר לנו דברים רבים

 

אבל ...יש גם צד שני למטבע-

כי כמו כל דבר בחיים, אם אנחנו משתמשים בו יותר מדי

זה כבר יכול להיות נגדינו

זה כבר יכול להיות לא טוב ,אפילו מסוכן

 

ולמטבע המיוחדת הזו,יש גם צד שלישי...

כשאני חושב על משהו - אני לא נמצא בו

אנחנו יכולים לחשוב בשני כיוונים:

על מה שהיה ועל מה שיהיה, עבר ועתיד

אנחנו לא יכולים לחשוב על ההווה

לכן ברמה מסויימת המחשבה מרחיקה אותנו מההווה

 

לא הייתם רוצים לעשות אהבה (או לרקוד קונטקט)

עם מישהו שחושב ומתכנן כל רגע מה הוא עושה... נכון...?

 

המחשבה היא טובה כדי להביא אותנו למקום מסויים

אבל כדי לעבור אותו, אנחנו צריכים לשחרר אותה - להיות בהווה

 

חשוב לציין- כל מה שאני כותב כאן הוא בהקשר לגוף

ואני יוצא מנקודת הנחה, שמי שמכותב ,יש לו זיקה לעניין

(נכון שרואה חשבון,צריך להשתמש כל הזמן במחשבה) 

 

למשל-

מטפל (במגע), יכול לחשוב על הטכניקה שהוא יעשה

או לתכנן מה הוא רוצה לעשות

אבל ברגע שהוא כבר מניח ידיים על המטופל-

הוא רוצה להקשיב מה המטופל "משדר לו" באותו הרגע

ולהגיב בהתאם

וכשתשומת הלב שלו היא במחשבותיו  - הוא מנותק מהמטופל...

 

רקדן או יוגיסט יכול לתכנן מה יעשה

אבל ברגע ה"אמת" ,של הריקוד או האסאנה (התרגול היוגי)

הוא צריך להיות קשוב לגוף,נוכח במה שיש

ולא להתעסק במה הוא אמור לעשות

אחרת יכולה לקרות פציעה...

 

אפילו בלי להיות מטפל,ברמה הפשוטה, כשמישהו מדבר איתי

אני לא רוצה להיות עסוק בלחשוב מה אני עונה לו,

או מה אני חושב על מה שהוא אומר -

כי אז אני לא מקשיב  לו באמת

 

אם אמן לחימה יחשוב במהלך קרב - זה כבר יהיה מאוחר מדי

הוא רוצה להגיע למקום שבו הוא פועל , ללא מחשבה

 

אז...

אנחנו רואים שבדברים חשובים כמו להרגיש ולהתחבר לגוף

אנחנו אמורים ,בשלב מסויים, לשחרר את המחשבות שלנו

כדי להיות בהווה, בקיום

  

לכן ,אני מרשה לעצמי לכתוב

שבהקשר לחוויה הגופנית ,

אני חושב- משמע אני לא קיים

(או במילים אחרות - כשאני חושב אני לא נוכח)

 

וזה בדיוק מה שאנחנו מתרגלים בויזואליזציה

(ויזואליזציה היא הדרך של האנטומיה היישומית

(שבאה במקור מהאוסטאופטיה), להרגיש ולהתחבר לגוף )

ע"י בניה תלת מיימדית של האנטומיה

אנחנו מתחברים לגוף בזמן הווה

ומביאים את תשומת הלב אליו,ללא מחשבה...

 

מצפה מאוד להפגש

שלכם,אייל

 

קי דאנס ישראל  054-5535022 דוא"ל. info@keydance.co.il | חפשו אותנו ב-
לייבסיטי - בניית אתרים